הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה עמה מתמודדים ילדים, בני נוער ומבוגרים רבים. ההפרעה מתאפיינת בקשיי למידה ותפקוד על רקע של קשיי ריכוז ((ADD, כאשר במקרים רבים נלווית להפרעה תנועתיות יתר או היפראקטיביות ((ADHD
הפרעת קשב וריכוז, עם או בלי תנועתיות יתר, הינה אחת ההפרעות ההתנהגותיות השכיחות ביותר בילדות – בין 10%-15%. כ- 25% מהסובלים מהפרעות קשב וריכוז סובלים גם מלקויות למידה.
כאשר מתעורר חשד להפרעת קשב וריכוז מופנים הורי הילד לאבחון ההפרעה ע”י נוירולוג או פסיכיאטר. האבחון מבוסס על תצפית (רלוונטי במקרה של היפראקטיביות ניכרת), תשאול המטופל, ההורים והצוות החינוכי וכן על מבחני התפקוד המתמשך, CPT– Continuous Performance Test (כדוגמת בדיקת TOVA). חשוב לציין כי אין בבדיקות הקונבנציונליות כדי לתת תשובה חד משמעית לגבי מקור ההפרעה.
להפרעת קשב וריכוז יכולים להיות גורמים שונים, כאשר אין בבדיקות הקונבנציונליות התייחסות לגורמים הללו, אלא לסימפטומים. דרך הטיפול הקונבנציונלית המוצעת היא הטיפול התרופתי.
במקרים רבים, מגיעים אלינו לקליניקה מטופלים שלמרות הטיפול התרופתי, הסימפטומים של ההפרעה ממשיכים להופיע. במקרים רבים, הרופא מעלה את המינון של התרופה, מבלי לבדוק אפשרות של גורם אחר.
חוסר או יתר בוויסות החושי הינו תופעה נפוצה למדי, בה רמת הסינון של גרויים הנקלטים באמצעות החושים הינה מוגברת או מופחתת מהממוצע (Sensory Modulation Disorder SMD).
כך למשל, אדם בעל רגישות יתר שמיעתית חווה רעשי רקע כגרוי מתמיד שהוא אינו יכול להתעלם ממנו. רעשים כאלה יכולים להיות רעשים של דיבור, רעשים חזקים למיניהם ואף רעשים חלשים ומינוריים כתקתוק שעון או רעש של מזגן. היות והן בית הספר והן סביבה אחרת אינם “סטריליים” מרעשים, הגירויים הם תדירים וחודרים ללא הרף.
רגישות יתר נפוצה הינה רגישות יתר למגע (טקטילית). אנשים בעלי רגישות יתר למגע חווים מגע באופן בלתי נעים וחודרני. אנשים אלה יעדיפו תכופות לכבס את בגדיהם החדשים לפני לבישתם, יסירו את הפתק של החולצה, יירתעו ממגע עדין ונשיקות “רטובות”, ימנעו ממגע עם חומרים שונים, יהפכו את הגרביים ויקפידו שיהיו מתוחים ועוד. גם במקרה זה, הצפת הגירויים על ידי מגע של אנשים בסביבה או אפילו קרבתם, או מגע בחפצים שונים גורמים להעלאת רמת המתח.
רגישות יתר חושית יכולה להיות גם רגישות יתר לריחות או לאור. כמו כן, תת תחושתיות (פרופריוצפטיבית) וחסך בתחושת מגע, עשויים אף הם לגרום בצורה דומה להעלאת מתח גופני, לאי שקט גופני, מוסחות, איבוד ריכוז ותנועתיות.
במצב בו על האדם בעל רגישות היתר להתרכז, הוא מוסח שוב ושוב על ידי אותם גרויים שמיעתיים/תחושתיים. ההתמודדות עם המעמסה הזו של הצורך בריכוז והקשבה מחד וגירויים תדירים גורמים לו להצפה המתבטאת במתח גופני רב ובהסחה. המתח הגופני יתבטא במתח שרירי, דופק מואץ, עצירת נשימה, מה שיחייב לאחר מספר דקות תנועה לשם פריקה.
כל המאפיינים הללו, שהם תוצאה של הצפה מגירויים בלתי מווסתים, זהים למאפייני הפרעת קשב (הסחה מקשב וקושי בריכוז (ותנועתיות יתר או היפראקטיביות (על מנת לפרוק את המתח הגופני המצטבר. אבחון סטנדרטי עשוי לאבחן הפרעת קשב וריכוז שעל רקע נוירולוגי ולהציע טיפול תרופתי. טיפול כזה אינו רלוונטי לסובלים מהפרעת קשב וריכוז על רקע של הפרעה בוויסות החושי. הטיפול בשיטת אלבאום נותן מענה להפרעה בוויסות החושי. הטיפול הינו גופני וכולל מגוון טכניקות כגון: מגע, הרפיה ונשימה. באמצעות הטיפול המטופל לומד לווסת את הגירויים ולהרפות את גופו ולפרוק את המתח, ועל ידי כך לשפר את רמת הקשב והתפקוד.
