תיאום-תורים-למאבחנים-פורטל-קשב-וריכוז
תור למומחה מומלץ

מערכת תיאום תורים

רונית כהן זמורה – סוגי דיסלקציה

תוכן עניינים

מומחה-קשב-וריכוז (1)

סוגי דיסלקציה

כל דיסלקטי הוא מיוחד

20% מהילדים והמבוגרים סובלים מרמה זו או אחרת של דיסלקציה, כאשר אחוז הבנים הלוקים בה רב יותר מאשר בנות. הבנים נוטים החצין את קשייהם, על ידי הפרעות ובעיות התנהגות, בעוד הבנות נוטות להסתגר בתוך עולמן.
הדיסלקציה קשורה לקבוצת לקויי למידה שהינה נובעת מפגיעה מוחית מזערית. בעוד לימוד דיבור נרכש על ידי חיקוי הרי שאת אומנות הקריאה יש ללמוד באופן פעיל. מחקרים מראים שגם ילדים דיסלקטים יכולים ללמוד לקרוא, אולם תהליך רכישת הקריאה מצריך שיטות לימוד אחרות.

תהליך הלמידה מתבצע במוח בהרבה חלקים המיועדים לכך – החלק השמאלי המתמקד בחשיבה הגיונית, ארגון מידע והחלק הימני המתמקד בחשיבה אינטואיטיבית ודמיון. כל צד של המוח משתמש באסטרטגיות שונות, ולכל אדם יש צד דומיננטי.
כדי לבצע את מלאכת הקריאה יש צורך באינטגרציה של 2 חלקי המוח. המוח השמאלי המעבד כישורי שפה. והמוח הימני המתמחה בסימנים ורמזים. ילדים הלוקים בדיסלקציה מתקשים להפעיל את החלק במוח המחבר בין שני החצאים שלו והמביא לאוטומציה של התהליך.

בתהליך הקריאה הקורא משתמש הקורא המיומן בו זמנית ב-2 מיומנויות אלו:
1. מיומנות של קורא מתחיל-BOTTOM UP- המסתמך על הערוץ השמיעתי, בו הקורא מפרק את המילה למרכיביה ההברתיים ומחברם לכלל מילה שלמה. זוהי קריאה איטית ומצרפת.
2.מיומנות של קורא מומחה- TOP DOWN- מסתמך על הערוץ החזותי, בו הקורא מעלה השערות ומסקנות מהי המילה המוצגת בפניו. לשם כך עליו להיזכר בלקסיקון המילים המאוחסנות בזיכרונו ולשולפן בהתאם. זוהי קריאה מנחשת, שלא תמיד מדויקת, אשר היא מסתמכת על ההקשר.

קורא דיסלקטי יכול להתקשות באחת המיומנויות האלה או שתיהן. כלומר הוא מתקשה להשתמש במיומנות של “קורא מתחיל”, בשל החולשה במודעות פונולוגית, בה הוא מגלה חוסר רגישות לצלילים המרכיבים את המילים. לחלופין (או בנוסף), ייתכן שלקסיקון המילים המאוחסן אצלו הינו מועט ודל, לכן הוא מתקשה לקרוא קריאה של “קורא מומחה”.

לאור האמור לעיל, נתן לחלק את סוגי הדיסלקציות ל-2 סוגים: שמיעתית וחזותית.

הדיסלקציה השמיעתית- קשורה ליכולות ההפקה של צלילי, אחסונן בזיכרון ולשליפתן בעת הצורך. המאפיינים:
1.קושי להבחין בין הצלילים המרכיבים את המילה, כתוצאה מכשל להבחין בניהן (לדוגמא הוא שומע את הצליל ב’ כ- פ),
2. קושי לעקוב אחר רצף הצלילים המרכיבות את המילה, בשל קושי להפוך גרפמה (אות) לפונמה (צליל)
3. קושי לקרוא מילים חדשות שטרם נחשף אליהן בעבר.
4. קושי להעלות את מספר המילים המאוחסנות בזיכרון, בשל הצורך בחשיפה חוזרת ונשנית של המילים מספר רב מאוד של פעמים.

הדיסלקציה החזותית- קשורה ליכולת לזהות נכונה את האותיות ולערוך עיבוד חזותי מתאים.
המאפיינים:
1. קושי לזהות את האותיות המרכיבות את המילה. לדוגמא: י-ו-ן נראות כאותיות דומות, לכן פענוח המילה הכתובה אינו נכון.
2. החלפת חלק מהאותיות במילה בשל חוסר יכולת שימור רצף האותיות בזיכרון.
3. קושי לראות את המילה כשלמה, לכן חלק מהאותיות נודדות למילה אחרת.
4. שיכול אותיות בשל הקושי לשמור על הרצף של האותיות במילה.
ישנם אנשים אשר מתקשים בזיהוי אותיות בצד אחד של המילה, כלומר יש שיזניחו את צד שמאל של המילה ויש שיזניחו את צד ימין.

לכל אחד מסוגי הדיסלקציות יש דרכי טיפול המתאימים לה, על ידי שימוש במוקדי הכוח של הילד. לדוגמה, אם המוח הימני הינו דומיננטי, אזי שיטות הקריאה והלימוד יתבססו על דומיננטיות הדמיון והניחוש. מחקרים מראים כי ככל שגילוי הדיסלקציה נעשה בגיל מוקדם יותר, חלה נסיגה ברמת השוני המוחי שהיא יוצרת – כך שמוחם של ילדים אלו זהה לזה לאלו של ילדים מיומני קריאה.

המאמר הבא יתמקד בהבדלים המוחיים בין הילדים וכיצד למזער את קשיי הדיסלקציה.

 

מומחה-קשב-וריכוז (1)

שתף עמוד זה