קשב וריכוז

מושג זה מהוה תנאי בסיסי והכרחי ללמידה. הבנת הקשב תלויה בהבחנה בין
מושגים המעורבים בתהליך: מוטיבציה, פניות רגשית, קשב, וריכוז. לאור זאת,
אתייחס למורכבות המושג וחשיבותו.
אמחיש כי הקשב הינו יכולת שונה מאדם לאדם בדפוסיו והיקפו.
אבקש לטעון כי קשב וחוסר למידה מזינים זה את זה. פעמים מסוימות הקשב
יהווה את הסיבה להעדר למידה, ומאידך ייתכן מצב הפוך בו העדר למידה ומיומנות
יפגעו ברמת הקשב. מסיבה זו חשוב לנו כאנשי מקצוע להכיר את הרב גוניות של
התופעה ולעמוד על מורכבותה.
הקשב מוגדר כתהליך המונע מתוך הכרה ותודעה, הפניית תשומת לב במסגרתה
מידע מגיע לתודעתנו באמצעות החושים השונים, בתהליך של עבוד ומיקוד.
וודרות )בתוך מלר, שם( מגדיר קשב: ” מצב פסיכי של פעילות המלווה רגש,
מתיחות הנראית כלפי חוץ כגון הזזת שרירי פנים, נעיצת עיניים ועוד”. הקשב
והריכוז דורשים שתי פעולות פסיכולוגיות בעת ובעונה אחת – הפניית תשומת לב
אל המשימה וזאת תוך כדי סינון הגירויים הצדדיים ודחייתם. אין ספק אפוא
שהפסקה בהפניית תשומת לב מפעולת ההקשבה והריכוז כמוה הפסקת תהליך
הלמידה. אף על פי שהנחה זו נראית ברורה מאליה אבקש להעלות כאן היבטים
נוספים לדיון כדי לקדם את הכרתנו בתחום הקשב ולבחון את הרלבנטיות של כל
אחד מההיבטים לתהליך הלמידה. ההיבטים השונים שיוצגו להלן ילוו בהקניית
דרכים להתמודד עם הבעיות המועלות.

קשב, מוטיבציה ורמת התעניינות
התעניינות של אדם בנושא מסוים מרחיבה באופן טבעי את הפניית הקשב לתחום
זה. למשל: אדם מוסיקאלי יהיה קשוב לגירויים מסוג זה.
אומנם, מניעים טבעיים לקשב אינם מספקים במסגרות של גני ילדים ובתי ספר.
בגילאים אלה נדרשים הילדים להפנות קשב ללמידת תחומים אחרים – שאינם
מעוניינים בהם באופן טבעי. כך למשל מתפקידו של המורה לסגל לתלמידיו את
יסודות הקריאה והכתיבה. לאמיתו של דבר רוב הילדים בגיל זה אינם מעוניינים
בנושאים אלה. גם בגיל ההתבגרות מתרבים אינטרסים רוחניים ומיניים שאין להם
כל קשר ללמודים. אינטרסים אלו עלולים להסיח את דעתם של התלמידים
מהלמודים.
חוסר העניין מוביל לחוסר מוטיבציה לפעול למען העמקת הפעילות ומכאן הפניית
הקשב הנמוכה לתחום הנלמד.
קיימים יחסי גומלין בין רמת ההתעניינות למידת הקשב שמפנה התלמיד.
מורים ומחנכים עשויים לייחס אי פניות ללמידה כחוסר קשב ולכן חשוב להדגיש
את מעגל הקסמים בין השניים (היימן טלי 2007.)

שפור ברמת ההתעניינות יכול להתקיים באמצעים הבאים:
נתינת צורה אחרת –על פי שיטה זו נשנה את ההוראה מפרולנטלית ופורמאלית
למשחק המשרת את למידת התכנים: למידת המספרים תוכל להתבצע במשחקי
דואר, משקל כמויות וכדומה. מכיוון שמניע המשחק דומיננטי לגיל הילדות, הוא
יוביל להתעניינות מוגברת בחשבון. בנוסף נשתמש בגורמי האמביציה של הילד:
הזדקקות להערכה וחיבה תעשה על ידי מתן חיזוקים חיוביים תמידיים שיגבירו
בעקיפין את רמת ההתעניינות.
מניע נרכש ישיר – כאמור ילדים בגילאי 7-6 אינם מעוניינים בלמידת הקריאה
באופן ישיר, אולם ככל שתרבה ותגדל שליטתו של הילד בקריאה כך תגבר
התעניינותו בה.
מניע נרכש עקיף – כאשר תלמיד מתעניין מאוד בתחום מסוים כגון כדורגל, או
נגינה על גיטרה, עידוד למידה בתחום התוכן המעניין אותו יחזק את רמת
הקשב(שם).

תודעה וקשב
כאשר קיימת רמת התעניינות גבוהה כך מופנה מרכז התודעה לנושא זה.
בכדי לתפוס גירויים ולעבדם אנו נזקקים להעברת מידע לתודעה. העברה זו תלויה
ברמת הריכוז והפניות שלנו. כאשר אנו עסוקים או מתבוננים בפעילות מסוימת,
התודעה אינה מתפרסת על כל המתרחש בו זמנית. בדרך כלל בהיותנו עסוקים בדבר
מה )שאנו מעוניינים בו( מתרחשים אירועים מקבילים אך מינון התודעה שונה כלפי
כל תחום לתחום. לדוגמה, בעת כתיבת שורות אלו אני מאזינה למוסיקה, ברקע
חדשות על המתרחש ברצועת עזה ובנוסף לכתיבה אני עסוקה באכילה.
שלוש מתוך ארבעת הפעולות אינן מתבטאות ברמת תודעה גבוהה אלא רק פעילות
הכתיבה- שהיא מרכז ההתעניינות. למרות התודעה הגבוהה שמצריכה הכתיבה יש
באפשרותי לפצל את הקשב לערוצים נוספים. בסביבה הלימודית רבים נוטים
להגדיר את הקשב כשם עצם ולא כפעולה, קרי, טוענים כי הילד חסר קשב, אך
למעשה הוא אינו מקשיב, ואינו מפנה את הקשב. הבחנה זו מבדילה בין חוסר קשב
הנובע מגורמים חיצוניים לבין חוסר ההקשבה שתלויה באדם. בנוגע לגורמים
בשליטת התלמיד עצמו, נוכל לאתר גישות, פעולות ואמצעים לחיזוק פעולת
ההקשבה.

קשב לעומת ריכוז
רבים נוטים להכליל את המונחים: קשב וריכוז בכפיפה אחת, על אף ההבדל
ביניהם. בפועל, הקשב מיוחס לפניות וליכולת להקשיב לאחר בעוד שבריכוז נדרש
הפרט להתעמק בתהליך הלמידה שלו עם עצמו )שרן 1971 ).על אף הקשר המתחייב
בין השניים נוכל להציג את הקשב כתהליך חיצוני ואת הריכוז כתהליך פנימי.
תלמיד יכול להיות קשוב לתכנים הנלמדים בכיתה ואף לדיון המתקיים כולל הערות
עמיתים, מאידך, יכול לחוות חוסר ריכוז בתהליך הלמידה וההפנמה של הנושאים.
לכן, רצוי שהתלמיד יהיה מודע לרמת הריכוז שלו. פעילות זו יכולה להתבצע
באמצעות סימנים מוסכמים ומצוינים בלמידה, כגון דרוג התלמיד את רמת הקשב
שלו בשלבי השיעור ומספורם.
לדוגמה – המורה והתלמיד יסכימו על הפסקות כל כמה דקות לציון מספרי של רמת
הקשב: כאשר 0 יוגדר חוסר קשב מוחלט ו- 10 יוגדר רמת קשב מלאה. כך יוכל
התלמיד להיות מודע לרמת הקשב שלו בכל שלביה. קשיי קשב והיפראקטיביות
מהווים נדבך נוסף בדיון. הורים ומורים מדווחים על התנהגות חיצונית קשובה-
מבט עיניים, מקוד, קשר עין אך בפועל הילד אינו מרוכז. זאת בשל הנטייה שלנו
לשייך חוסר קשב להיפראקטיביות. בסוג זה של הפרעת קשב – פעילות היתר
מתגלית כשהוא מגיב תגובה תנועתית לכל גירויי העשוי לעורר אותו לתנועה.(שרן
(1971
בפרק העוסק בשיטות למידה יורחבו דרכים להתמודד עם ילדים בעלי נטייה
לתנועתיות יתר – ובעיקר למידה מתוך תנועה.

כלים לפיתוח הקשב
1 .דמות ורקע
לפני הצגת כלי לפעולה, חשוב לציין כי נהוג לאפיין את החלק בו צריך הילד
להתמקד – צורה.
את החלקים האחרים שמסיחים אותו – רקע.
ניתן להמחיש לילד גם באופן ציורי וויזואלי שכעת אנו מתמקדים במרכז, מודעים
לגורמים המסיחים אותנו ובכוונתנו למזער את משקלם. עצם המודעות לתהליך
תחזק את בקרת הקשב . כדאי להשתמש בציור העץ כצורה והיער כרקע בדרך זו
יהיה מודע לתהליך ההסחה וישלוט במרכוז. בדרך זו מפתחים אצל הילד את כל
הגירויים השוליים מתחום ההתייחסות.

2 .עידוד הקשב על ידי הקשבה לדרישות המוצגות
תפקודים קוגניטיביים רבים מעורבים בו בזמן שהתלמיד ממלא פקודות ספציפיות
תנועתיות או עיוניות: דמיון, זיכרון לטווח קצר, תכנון, קשב ופרשנות. יש כמובן
לשקול את טיב הדרישה למאפייני הילד: גילו, מצבו הפיסי, כושר ההבנה וכו‘.
דוגמאות:
• קום מהכיסא, שב על הרצפה, קום, הסתובב שני סיבובים סביב הכיסא וקפוץ
ארבע פעמים. הפנמה ובצוע של תרגיל זה יקדמו את הילד לקשב, סדרתיות וזיכרון
סדרתי בטווח הקצר.
• בצוע שתי פעולות שונות בתכלית, אחת אחר השנייה
כדי לחזק את פיצול הקשב:
• ”הנח כוס מעל כל צלחת.”
• ”צייר לב וכתוב בו את שמך.“

קשב שמיעתי מתוכלל בהבחנה שמיעתית
• נבקש מהילד להקשיב לספורים קצרים ולשחזרם. במילות הטקסט או במילים
אחרות. אם הילד אינו זוכר יש לבקש ממנו להקשיב שוב ולסמן את השלב שבו
הפסיק להקשיב.

דוגמה:

• ”ביום ראשון יצאה גלית לגן השעשועים הסמוך לביתה על ספסל ישב איש זקן
ובידו כוס קפה. יעל הבחינה כי האיש נרדם וכוס הקפה בידו. החזיקה גלית את
הקפה והעירה בקלות את האיש. ”תודה רבה“ אמר האיש, הצלת אותי מכוויה
בגופי.”

• בקש מהתלמיד להקשיב לרשימת עצמים שאתה מציין ולנסות לחזור עליהם על
פי הסדר. בדרך זו יידרש לפעול על פי עקרון הסדרתיות והרצף.

• בקש מהתלמיד להקשיב לרשימת הפריטים שאתה מציין ולמיינם על פי
קטגוריות:
• בשלב הראשון – קטגוריות שייבנו על ידי המנחה.
• בשלב השני – קטגוריות שייבנו על ידי התלמיד.

אפשר לחזק מיומנויות להיקף קשב באמצעות:
בצוע פעולות מקבילות- במקרה זה רצוי לאזן בין פעולה הדורשת את מרכז התודעה
לבין פעולה הדורשת תודעה נלווית. לדוגמה נוכל לבקש מהתלמיד לזרוק כדור לסל
ובו זמנית לתרגם מילים שזה מכבר למד.

שליטה באבוד הריכוז- רבים מהלומדים טוענים כי לאחר מס’ דקות של למידה הם
מאבדים את הריכוז וזקוקים להפסקת הלמידה. זאת כאמור בשל העובדה שהקשב
והריכוז דורשים שתי פעולות פסיכולוגיות בעת ובעונה אחת: הפניית תשומת הלב
אל המשימה תוך כדי סינון הגירויים הצדדיים ודחייתם. ככל שנצליח למעט את
מספר הגירויים העלולים למשוך את תשומת הלב של הילד כך נצליח למקד את
הקשב שלו. מסיבה זו חשוב שהקניית למידה תותאם לטווח הקשב של התלמיד.
טווח הקשב יוגדר לאחר היכרות ושאלון הורים, מורים ותלמיד. לדידי יש להחליף
את המושג שיעור במושג הקנייה – לכל הפחות לאלו המאופיינים במוסחות רבה.
מומלץ לאתר עם הלומד עיתוי בו התלמיד פנוי להקניית מושג ויישומו ולנהל מולו
יומן עם לוח זמנים מוגדר לאימון ותרגול. כך למשל נניח שאנו זקוקים ל- 15 דקות
להבהרת המושגים “בצורת ויבול”, יש להימנע מחריגה מטווח הקשב. בדרך זו
התלמיד יחווה הקנייה מהירה ויעילה מבחינתו. למידה זו יש בה להותיר מוטיבציה
להמשך. בנוסף לכך רצוי כי בהקניה החוזרת נשנה את אמצעי ההוראה ונגוון דרכים
כדי לעורר עניין ולהגביר קשב.
כפי שציינתי בחלק התיאורטי קשיי קשב הם תולדה של גורמים נוירולוגיים מחד
ומודעות ופניות מאידך. לפיכך רצוי לבדוק עם התלמיד את מאפייני הקשב שלו
ומתוך כך לבנות עמו תכנית עבודה.

חשוב לציין כי שימוש בשאלון קשב יחזק את מודעות התלמיד לקשייו בשמירת
קשב. אתור מוקדי הקושי ירחיבו את יכולת בקרת הקשב של התלמיד. כמו כן,
מטרת שאלון זה על תכניו השונים היא לספק מידע ראשוני בלבד ואין לראות בהם
אבחנה רפואית ו/או חוות דעת.

שאלון קשב

השב על השאלות ב: מסכים, בלתי מסכים או מסכים באופן חלקי
1 .מתקשה להתמיד במשימה אחת
2 .נוטה לשכוח דברים בתחום האישי או הלימודי
3 .מתקשה להתמיד במשחק מורכב או פעולות מסוימות
4 .קשוב ומתמיד לנדרש בשיעור ספורט
5 .מתקשה להתרכז בשיעור מתמטיקה
6 .מצליח לשמר קשב לאורך זמן בשיעור פרטני
7 .כשמדברים איתי איני קשוב או חסר תשומת לב
8 .מבצע מטלות לימודיות לבד
9 .מסוגל לקרוא יותר מחמש דקות רצופות
10 .מסוגל לארגן לעצמי את המטלות הנדרשות ממך באופן עצמאי
11 .מאבד דברים, צעצועים, עפרונות, ספרים, מכשירים שונים לעיתים קרובות
12 .דעתי מוסחת בקלות ע“י גירויים חיצוניים
13.נוטה לשכחה בפעילויות יום יומיות

 

לפנייה ישירה:

[pojo-form id=”204639″]