ADHD, תזמון ומה שביניהם
ADHD (Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder) היא הפרעה קוגניטיבית התנהגותית, הנובעת מסיבות גנטיות ומסיבות סביבתיות. לפי ה- DSM-IV (ספר ההפרעות המנטליות), ADHD מוגדרת כהפרעה שיכולה לטמון בחובה אחד או יותר משלושה סוגים של סימפטומים-
סימפטום ראשון- ליקוי קשב.
סימפטום שני- היפראקטיביות.
סימפטום שלישי- אימפולסיביות.
שאלה של זמן
אם אלו הקריטריונים ל-ADHD, נשאלת השאלה: מה הקשר בין לקות בקשב לבין בעיית תזמון?
בעיית תזמון היא בעיה השייכת לסימפטום של ליקויי קשב.
בעיית תזמון מתייחסת לקושי בעיבוד אינפורמציה בצורה זריזה ומדוקדקת, למשל, לענות על שאלות במבחן, כאשר זה מוגבל בזמן.
לא פעם לאנשים עם ADHD קשה לעמוד במשימות המתוחמות בזמן, דבר הדורש קשב ומיקוד לפרקי זמן ממושכים, ולכן הם עלולים לנתק את עצמם מהמשימה או להפנות את תשומת לבם לגירויים שאינם שייכים למשימה. לדוגמא: המורה שאלה בשיעור שאלה. אייל ידע את התשובה והחל לנסח אותה בראשו, אך בדיוק אז חלפה להקת ציפורים מול חלון הכיתה. ברגע אחד שכח אייל מהשאלה ופנה להביט בציפורים ולחשוב אילו ציפורים אלה ולאן הן עפות. מהר מאוד הוא גילה שילד אחר ענה על השאלה וחש תסכול, שכן הוא ידע את התשובה אך לא הספיק להרים את ידו בזמן! אייל עשוי להיתפס על ידי המורה כמי שאינו בקיא בחומר הנלמד, אולם בפועל אייל בקיא בחומר, אך ביצועיו איטיים.
שאלה של אבחון
כל המבחנים הממוחשבים, הנמצאים היום בשוק האבחונים הממוחשבים של ADHD, יאבחנו ליקויי קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות ותזמון. אבל ברובם קיימת בעייתיות עם אבחון אלמנט התזמון ורק מבחן ממוחשב אחד (MOXO) הצליח להתגבר על הבעיה.
לעומת מבחנים אחרים, המודדים תזמון על פי זמן התגובה, MOXO נותן לנבדק פרקי זמן ארוכים יותר בהם הוא יכול להגיב למשימה. כך ניתן להבדיל בין נבדק עם בעיית קשב לבין נבדק איטי יותר, אשר היה מגיב באופן מדויק אם רק היה ניתן לו עוד זמן (בדומה לתוספת זמן).
לאבחון מדויק של אלמנט התזמון חשיבות מכרעת על הטיפול שיקבל הסובל מ-ADHD . זאת משום ששני אנשים יכולים להראות את אותם התסמינים, אך בדיקה מדוקדקת תמצא שכל אחד מהם סובל מבעיה אחרת. כך למשל, אצל שני אנשים אשר ביצועיהם במבחן הממוחשב הראו על תגובות איטיות, ניתן לחשוב ששניהם סובלים מאותה בעיה. אולם בחינה לעומק תראה, כי בעוד שהראשון אכן סובל מליקויי קשב ומקושי להתרכז בביצוע המשימה, אצל השני רמות הקשב דווקא טובות, אבל הקושי שלו הוא בעיית תזמון. מובן שכל אחד מהם סובל מבעיה שונה ומכאן שהוא גם זקוק לטיפול שונה, ולכן ישנה חשיבות רבה לאבחון מדויק.
כדי להדגים מצב בו יכולה להינתן אבחנה שגויה נחזור לאייל, אשר דעתו מוסחת בכיתה ובשל כך תגובותיו איטיות יותר. לאחר מספר פעמים בהם הסחת הדעת מונעת ממנו לענות נכון לשאלות המורה, אייל יחוש תסכול רב ויחל לפגר אחר קצב הלימוד בכיתה. כתוצאה מכך הוא יאבד סבלנות ויחל לפטפט ולהפריע. לעומתו, נועה סובלת מבעיית קשב. דעתה מוסחת כל הזמן על ידי תזוזות התלמידים האחרים, רעשים שונים ומחשבות רבות והיא אפילו לא שומעת את דברי המורה ורק מפטפטת ומפריעה במהלך השיעור. על פניו, גם נועה וגם אייל מפריעים בשיעור, אולם מקור ההפרעה שונה, ולכן הטיפול שיינתן לכל אחד מהם צריך להיות שונה ומותאם לבעיה.
אבחון נכון של קשיי תזמון מאפשר להבין באילו מצבים בחיים עלולים קשיי התזמון לפגוע בתפקוד ובביצועים, וכך להכין מראש סביבה מותאמת לאותו אדם, שתאפשר לו להפיק את מירב היכולות שלו בכל סיטואציה. כך למשל, מבדק ממוחשב מצא, כי אייל סובל מקשיי תזמון. הוא איטי יותר בתגובותיו, אך אם רק יינתן לו עוד זמן, הוא יגיב נכון. איש המקצוע שאבחן אותו המליץ לתת לאייל תוספת זמן במבחנים, וכן לאפשר לו ללמוד בקבוצות קטנות, אשר יסייעו לו לקלוט את החומר בקצב המתאים לו.
לכן כאשר הולכים לבצע אבחון ל-ADHD אמנם חשוב מאוד לשלב בתהליך האבחון גם מבחן ממוחשב, אבל יש לשים לב שמדובר במבחן איכותי, מקצועי ומהימן הבודק גם את אלמנט התזמון לא רק לפי מהירות התגובה, אלא גם מאפשר מפעם לפעם משך זמן ארוך יותר לשם מתן התגובה. פרק זמן ארוך יותר מאפשר לראות האם הנבדק אינו בקשב (ואז לא יענה נכון) או שיש לו בעיית תזמון (יענה נכון, כי ניתן לו יותר זמן לשם כך).
האפשרות לבודד כל אחד ממרכיבי ה-ADHD נותנת לאיש המקצוע ערך מוסף רב בתהליך האבחון ומסייעת להתאים את הטיפול הנכון ביותר עבור הנבדק הספציפי.
